<h1>ראבי"ה סימן שפ"ז</h1>
<h2>דף מה.</h2>
היו [שנים] מקצת אמותיו של זה לתוך אמותיו של זה מביאין ואוכלין באמצע. והכי נמי תנן [ע"ב] היו שלשה והאמצעי מובלע ביניהם וכו'. שמעינן ממשנתינו שספינה הבאה בשבת או ביום טוב לעיר מחוץ לתחום והביא[ו] בני הספינה מאכל או משקה, צידה שהכינו לדרכם, שמותרים בני העיר לאכול ולשתות מה שהביאו בני הספינה, ובלבד שלא יוציאוהו מן הספינה, דהא אפילו ביום טוב אסור, דכליהם וחפציהם של בני הספינה כרגליהם, דאין להם אלא ארבע אמות, ביום טוב שהרי יצאו חוץ לתחום, דהספינה מן הארבע אמות. ואם יום טוב [הוא], שמותר לטלטל ולהעביר מרשות לרשות אפילו לרשות הרבים, מותרין לבני העיר להביא להם צידה לאכול בספינה, ובלבד שיאכלוהו בתוך התחום של בעלי הצידה. דהא הכא בשבת קיימינן, וקתני מביאין ואוכלין באמצע, אל[מ]א אף על פי דכל חד וחד מייתי ממקום דאסור לחבריה, דהיינו [משתי] אמותיו הראשונות, כיון שהביא בהיתר לרשות המובלע לחבירו שרי לחבריה למיכל מיניה באותו מקום המובלע לשניהם, [אבל] אסור לכל אחד להכניס חפץ [לתוך שתי אמות החיצונות של] חבירו, והוא הדין שאסור לאוכלו שם, ולעולם חפציו [כ]רגליו, וכן מוכח בהדיא בגמרא ממשנה וברייתא. והכי נמי בני הספינה כשמביאין ממקום האסור לבני העיר, דהיינו מחוץ לתחום, כיון שמביאין אותו בהיתר לעיר מותרים בו בני העיר במקום המותר לבני הספינה, דהיינו בספינה. והוא (הדין) הטעם למה שמביאין בני העיר לתוך הספינה מ[ותר לבני ה]ספינה לתוך תחומן, שאף על פי שמביאין בני העיר ממקום האסור לבני הספינה, דהיינו העיר, כיון שמביאין אותו בני העיר [ממקום] האסור לתוך הספינה בהיתר מותרין בכל תחומן. וכן מוכח[א ה]סוגיא [מ"ה ע"ב], דתניא גשמים שירדו [וכו'] ביום [טוב] הרי הן כרגלי כל אדם, ותנן בור של יחיד כרגלי היחיד [וכו'] ושל עולי בבל כרגלי הממלא, ומדתניא [מ"ו ע"א] נהרות המושכין ומעיינות הנובעין [הרי הן] כרגלי כל אדם. ואם עירב יכול לנושאו ביום טוב עד מקום ערובו, ומסתמא מותרים בו בני אותו התחום אף על פי שמביאו ממקום האסור להם, כיון שמביאו בהיתר לתחומו, כדפרישית לעיל. וקיימא לן דחפצי הגוי קונים שביתה, [מ"ז ע"ב] ואם הביאן הגוי [מ]חוץ לתחום של מקום שביתתן אין ל[הם] אלא ארבע אמות, [ו]הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר [מ' ע"א]. וראיתי דברים קל וחומר, דבר הבא מחוץ לתחום [ו]נאסר למי שבא בשבילו [מותר למי שלא בא בשבילו, היכא שלא נאסר אף למי שבא בשבילו], כמו בני הספינה, כל שכן שלא נאסר למי שלא בא בשבילו. ורב פפא [ביצה כ"ה ע"א] לא שרי למי שלא בא בשבילו אלא בתוך ארבע אמות שהובא בלבד, ואם הובא בעיר מותר בכל העיר, כעובדא דאמר רבא [מ"ז ע"ב] מברכתא כארבע אמות דמי. ותו לא מידי. כן נראה לי. מצאתי מפי[רוש] רבינו שב"ט מורי. ואני אומר דודאי שרי כדבריו, כדאמר רב פפא לעיל [מ"א ע"ב] פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו אפילו במזיד לא הפסידו את מקומם, פירוש שיש להם אלפים אמה לכל רוח ויאכלו, ואם הוא יום טוב הרי הן כאנשי העיר, דהיא כארבע אמות, ולכל רוח העיר אלפים אמות. ואסיקנא התם היכא שיצאו במזיד חוץ לתחום לא יאכלו באותו מקום בחוץ לתחום שהביאו שם במזיד, לא לאותו המביא ולא לישראל אחר שלא באו בשבילו, אם עירב לשם או אם יש עיר שסמוכה לאותו מקום שהביאו זה במזיד, [ומח]מרינן בישראל המביא מחוץ לתחום במזיד טפי יותר מגוי שהביא פירות מחוץ לתחום, דשרינן למי שלא באו בשבילו. אבל אם יצאו בשוגג הפירות חוץ לתחום מותרים שם לאוכלן בתוך ארבע אמותיהן, בין [ש]מביאין לישראל זה בין [ש]מביאין לישראל אחר. וכן הילכתא. וכל שכן פירות שהביאו בני ספינה [מ]חוץ לתחום דמותרים בין לבני הספינה בין לבני עיר שבאו שם, דהא ברשות יצאו. ועדיף [מפירות] שיצאו בשוגג, דהתם במזיד מיהו אסור חוץ לתחום, והכא לא שייך מזיד, שהרי לכתחלה שרי לאסקונן על ידי ספינה מחוץ לתחום. ואי לאו דמסתפינא להשיב הארי אחריו אומר אני אם [יום] טוב הוא מותרים בני העיר להוציא מן הספינה הצידה [ש]בתוך הספינה ולהוליכה בכל העיר, שהיא כארבע אמות, [למי שהוליכוהו לעיר אחרת] הואיל שבאונס בא לשם, הכי נמי ספינה הבאה עם הפירות בהיתר אל העיר. ואפילו לבני הספינה היה מותר לצאת לתוך העיר, כאשר כתבתי לעיל והוכחתי דברי מכמה ראיות. ומה שכתב מורי קרובי דאם בני העיר נות[נים] צידה לתוך הספינה שאין בני הספינה מותרים אלא בתוך תחום העיר בלבד, כרגלי בני העיר, לכאורה נראין דבריו. אבל מספקא לי אם יש לומר הואיל שהספינה היא כארבע אמות, ושרינן לבני הספינה הפירות שבתוך הספינה, אף על פי שיצאו חוץ לתחום, וטעמא הואיל ושבת [ב]אויר מחיצות, ומהלך את כולה, ואפילו אם הם מאה אמות אורך חשיבא [כארבע אמות], [ו]הכי נמי מטלטל הפירות [ב]כולה, ואפילו להו שרי, אבל אי לא שבת באויר מחיצות לא שרי למיזל ולטלטל אלא בתוך ארבע אמות של ספינה, הכי נמי נהי דפירות שנתנו לתוך הספינה [הביאום] בני העיר שלא שבתו בתוך אויר המחיצות של ספינה, מיהו בתוך ארבע אמות, דשרי לטלטולינהו, שרי למיכל, או שמא יש לומר דדמי למוציאין חוץ לתחום במזיד דלא יאכלו, והכא הואיל שנותנין בני העיר פירות לבני הספינה להוציאם הוה ליה כמזיד. ורפיא בידי. יואל.
